איך להתמודד עם מריבות בבית
מאמר שפורסם במגזין "עשר פלוס" באוגוסט 2020.
חופש גדול, ועוד בזמן קורונה, עלול להפוך את הבית לשדה קרב של מלחמות בין האחים. ניצן סולימן, בעלים ומנהלת מרכז 'נפגשים', מסבירה מתי אנחנו חייבים להתערב ומתי דווקא כדאי לנו להצטרף לאו”ם
החופש הגדול והמוזר הזה שהגיע השנה, הופך את הבית לסיר לחץ אף יותר מהרגיל. אחד מה’תסמינים’ הבולטים בתקופה זו הוא שכיחות רבה יותר של מריבות אחים וכמובן גם של גובה הלהבות. זה ברור וטבעי לחלוטין – רמת העצימות של ‘זמן הביחד’ גורם לנקודות החיכוך לצוף הרבה יותר.
מריבות בין אחים תמיד קורות ותמיד ימשיכו לקרות. זו אחת מהדרכים בהן בני נוער לומדים לתקשר עם בני גילם, וכאשר ילדים פותרים קונפליקטים בעצמם, הם לומדים כישורי חיים ורוכשים כישורים חברתיים. ויכוחים בין אחים היא דרך בעזרתה בני נוער מבססים את עצמם כאנשים נפרדים עם אהבות וסלידות מובהקות. זה חלק מהמסע ההתפתחותי שלהם לעבר אוטונומיה ועצמאות. האופן בו אחים פותרים את הקונפליקטים שלהם, מעצב את הדרך בה הם מרגישים ומתייחסים זה לזה. עם זאת, ולמרות שמדובר בתופעה שכיחה, חשוב שנבין את היסודות עליהן המריבות יושבות ואיך נכון לנהל אותן. כי אולי דווקא עכשיו, בתקופת הקורונה והחופש, כשהמריבות שכיחות אפילו יותר, זה יכול להיות הזמן המתאים לנסות ליישם כמה מהתובנות והעצות.
“עוף לי מהחדר!”
זה נורמלי שאחים מתבגרים רבים על כל מיני דברים. אחים בגיל העשרה מתווכחים בדיוק כמו ילדים צעירים יותר, אך הם נוטים לריב על דברים שונים. הם עשויים להשתמש גם בשפה שונה ומבוגרת יותר. לריבים בין אחים יש מטרה שימושית. כאשר ילדים מתקשרים עם ההורים, הם לומדים על סמכות. אינטראקציות בין אחים ואחיות, לעומת זאת, עוזרות להם ללמוד על תקשורת עם בני גילם. ריב בין אחים שמטופל בדרך נכונה, מלמד כישורי חיים חשובים, כמו למשל לפתור בעיות וסכסוכים, להתייחס באמפתיה לאחרים, להתמודד עם דעות שונות, להתפשר ולנהל משא ומתן. מריבות בין אחים יכולות גם לעזור לילדים ללמוד להיות חברים, בני זוג ועמיתי עבודה טובים יותר בהמשך החיים.
ריבים בין אחים יכולים להיות מלחיצים עבור ההורים, אולם עלינו להזכיר לעצמינו שזה שלב שעובר. הם אולי רבים היום, אך אחים יכולים להיות החברים הכי טובים ולהציע זה לזה תמיכה והגנה.
יישוב מריבות בין אחים
מאבק בין אחים מגיע לשיא בגיל ההתבגרות המוקדם, ובמיוחד כאשר האחים הצעירים מגיעים לשלב זה. הנושאים הנפוצים ביותר בסכסוך בין אחים בגיל העשרה הינם שוויון והגינות, מרחב אישי, רכוש וחברים. כאמור, כאשר הילדים פותרים ויכוחים בעצמם, הם מתרגלים ולומדים כישורי חיים חיוניים. לכן, במידת האפשר כדאי להימנע מלהתערב ולפתור את הבעיות עבורם – גם אם הפתרון שלנו, ההורים, עשוי להיות מהיר ויעיל יותר, וגם אם הוא יספק לנו שקט נפשי והפחתת לחץ באותו רגע.
אם הילדים זקוקים לעזרה מסוימת בפתרון קונפליקט, רצוי להדריך אותם דרכו. אפשר להנחות אותם להבין על מה הם מתווכחים, לשאול אותם מה בעצם הם רוצים, ולבקש מהם להמציא פתרונות יחד. אפשר לבקש מהם להקשיב זה לזה ועדיף לגרום לשני הצדדים להצהיר על הבעיות והצרכים שלהם. כדאי ככל האפשר להימנע מ”מי התחיל?”. אחרי הכל, אם הם רבים, שניהם אחראים. אם אנחנו בוחרים צד, ילד אחד עלול להרגיש יחס לא הוגן ולהרגיש שאנחנו מפגינים העדפה. עם זאת אפשר להניע את הילדים לפתור את המאבק בעצמם. לדוגמה, אם הם רבים על הטלוויזיה, כדאי לאפשר להם לצפות בה רק לאחר שהגיעו לפתרון ביחד.
לצד זה, חשוב לעקוב אחר האופן בו הילדים פותרים את המריבות. כך נוודא שילד אחד אינו שולט בילד אחר, שהפתרון אינו חד צדדי, ושכל אחד מהם מקבל משהו. אם הם לא מצליחים להתפשר, יש ליצור פתרון עבור שניהם. וכמובן שלמריבות אלימות יש חוקים שונים, שכן הן עלולות לפגוע במערכת היחסים ארוכת הטווח בין האחים ויכולות להשפיע על מצבם הנפשי. במידה שריב מגיע לאלימות מילולית או פיזית יש להתערב ולתווך אפשרויות אחרות לפתרון.
איך ניתן להפחית מריבות אחים?
אפשר למנוע או לפחות להפחית מריבות בין מתבגרים אם שמים לב לנושאים הבאים:
לתת יחס שווה
- ילדים מזהים במהירות יחס שונה ביניהם. עלינו להשתדל להתייחס אליהם באופן שווה ככל שניתן. זה יכול לכלול זמן שווה במשחקי מחשב, או לאפשר לכל ילד את ההזדמנות לקבל את מה שהוא רוצה בתורו.
- כדאי לנסות שלא להשוות בין האחים ובמקום זאת להתמקד בחוזקות של כל ילד. מסרים כגון: ‘למה אתה לא יכול להיות יותר כמו אחיך?’ או ‘אחותך מעולם לא עשתה זאת’. עלולים להוביל לתחושות רעות בין האחים.
- רצוי להימנע מתיוג. כך לדוגמה, לתאר ילד אחד בתור הילד ה’קשה’ יכול לגרום לריבים או להוביל להתנהגות מאתגרת יותר מאותו הילד.
ליצור קשרי משפחה חיוביים
- ילדים זקוקים לאזורים פרטיים משלהם. אם זה חדר שילדים אחרים יכולים להיכנס אליו רק בהזמנה, רכוש שהם לא חייבים לחלוק, או זמן עם חברים ללא צורך לשתף את אחיהם.
- פעילויות משפחתיות ותחומי עניין משותפים יוצרים חיבור חוויתי ורגשי. כמו לדוגמה אימונים משותפים, משחק או צפייה משותפת בסרט.
- חשוב לאפשר ולעודד את הילדים לפנות אלינו בכל בעיה ולתת את תחושת הביטחון שננסה לעזור להם למצוא פתרון.
- מאוד עוזר לגבש כללים משפחתיים ברורים, אותם גם אנחנו, ההורים, מיישמים כדוגמה עבור ילדינו. כמו למשל לדבר בצורה מכבדת אחד לשני, או לקבוע שצלנו בבית לא מסכימים לקללות או להתנהגות מאיימת.
תקשורת חיובית
- יש לאפשר לילדים להגיד מה מפריע להם בצורה נאותה. שיחות בין הורה לילד, או שיחות משפחתית שבהן מציפים את הבעיות, מאפשרות לכל אחד לשתף כיצד הוא מרגיש ולהציע פתרונות.
- כדאי להסביר לילדים שהבדל הגילאים ביניהם יכול לגרום להבדלים בין הדברים שאנחנו מרשים להם לעשות וגודל האחריות שיש להם. יש להשתדל ולהתייחס אליהם בצורה שווה באותם הגילאים.
- ילדים לומדים לנהל משא ומתן ולהתמודד עם חילוקי דעות דרך צפייה והקשבה להורים שלהם. אנחנו מודל חיקוי עבור ילדינו באופן התנהגותנו. ככל שאנחנו נקפיד על דיבור מכבד, התחשבות בזולת והקשבה – כך נראה את ילדינו משתמשים גם הם בכלים הללו.