מעברים

כשאנחנו עומדים בפני מעבר כלשהו לא פעם אנחנו חוששים ואפילו מודאגים. אבל כשהילד שלנו עומד בפני מעבר זה כבר סיפור מורכב יותר. הילד שלי עולה כיתה, עובר מהגן לכיתה א', עולה לחטיבת הביניים…. כאן החששות כפולים, גם של הילד וגם שלנו ההורים.

היינו רוצים לראות את הילדים שלנו נפרדים בהחלטיות מהשגרה והסביבה המוכרת ונקלטים בביטחון במקום החדש אליו הם מגיעים. אבל לצערנו לא תמיד זה כך. המעבר לסביבה חדשה ולא מוכרת, המפגש עם ילדים רבים וחדשים, הסתגלות לצוות חינוכי גדול, ללו"ז קבוע ובלתי גמיש, כל אלו עלולים לאיים על חלק מהילדים.

אנחנו צריכים לשאול את עצמנו האם אנחנו משדרים לילד שאנחנו סומכים עליו? האם אנחנו מאמינים בו ובחוזקות שלו? האם יש לו ארגז כלים רגשי מספיק רחב? והאם המיומנויות החברתיות שלו מספיק מפותחות?

כדאי שנשתף את הילד במה שצפוי לו, שנספר לו על הפרטים הקטנים, אולי אפילו נשתף איך היה לנו כשעברנו ל….כדאי שניקח אותו ונכיר לו את הסביבה הפיזית החדשה, נפגוש את הדמויות המשמעותיות ונהפוך את המעבר להדרגתי וקל יותר.